3 החושים הנסתרים

מהם שלושת החושים הנסתרים?

מהי חווית החיים של ילדים עם אתגרים במערכת הוויסות החושי? איך ולמה הם מגיבים בדרך שונה, בסיטואציות  שלכאורה "צריך" להגיב ולהתנהג אחרת?

התשובה לכך מסתתרת בהבנה קצת יותר מעמיקה של "שלושת החושים הנסתרים" – אלו הן שלוש מערכות ביולוגיות שיש לכולנו, אך יכולות לפעול בצורה שונה אצל ילדים שונים, ולגרום להם לחוות ולפרש את המציאות אחרת ממה שאנחנו חווים אותה ביומיום.

הכוונה ב"נסתרות" היא לכך שחושים אלו לא ממש ידועים כחושים כהלכה, והם מקבלים מעט מאוד הכרה למרות שהן בעלות השפעה עצומה על איך כל אדם מרגיש ומתנהל ביום יום.

כדי להנגיש את המידע החשוב הזה – שלוש מערכות החושים הנסתרות – להורים נוספים,  אני מציגה בפניכם טרילוגיה של מאמרים. אחד לכל מערכת חושים אחת.

 

שלושת החושים הנסתרים:

המערכת הווסטיבולרית,

המערכת הפרופריוספטית  ו-

המערכת האינטרוספטית

 

בנימה אישית, עבורי הידע הזה היה מאיר עיניים בצורה משנת חיים, עד כדי כך. הבנה מעט יותר מעמיקה של המערכת החושית של הילד שלי, פתאום פתחה לי את הראש לכיוונים חדשים של מחשבה, ובעיקר המיסה אשמה, התנגדות, כעס ואכזבה.

פתאום הבנתי מחדש הרבה מאוד סיטואציות שקרו בבית, והיה שם רגע אמיתי של חסד.

 

רגע לפני שצוללים, חשוב לי לציין שהמידע שמוצג במאמר זה מבוסס על תוכן מקצועי מגישתו של רמי כץ:

הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית שתרמה לשיפור המשמעותי ביותר אצלנו בבית, מהיכרותי – גם עבור ילדים רבים נוספים.

 

חוברת ויסות חושי בתכלס - לגדל ילדים רגישים בנחת

מיד אחרי מילוי טופס ההרשמה ולחיצה על כפתור "שליחה" החוברת כבר תחכה בתיבת המייל שלך!
בדרך אלייך

המאמר הראשון בסדרה יעסוק במערכת הווסטיבולרית

המערכת הווסטיבולרית היא חלק מהמערכת שאחראית על שיווי המשקל של הגוף.

היא נמצאת בתוך האוזן הפנימית, ומורכבת מקריסטלים קטנים ועדינים שצפים בתוך נוזל המושפע מתנועה.

היא זו שמפענחת את התנועות שעושה הראש, ועל פי זה מעבירה למוח מסרים על המצב של גוף ביחס למרחב. בתגובה, המוח שולח פקודות לאיברים, ובהן התנועות הנדרשות כדי לשמור על הגוף יציב ומאוזן.

פקודות כמו מיקוד המבט, מתח השרירים, אופן התנועות של גפיים, קואורדינציה (היכולת לתאם בין תנועות בגוף שקורות בו זמנית), אופן היציבה וגם תחושות של בחילה וסחרחורת שהן למעשה בקשה של הגוף להפסיק את התנועה ולחזור ליציבות מלאה.

מערכת מאוד מאוד משמעותית, כבר אמרנו?

על פי המידע שהיא מעבירה למוח מתקבלות החלטות רבות לגבי האופן שבו הילדים שלנו מארגנים ומניעים את הגוף שלהם: בין אם בתנועתיות יתר, או לחילופין – ברגישות גבוהה לגירויים מבחוץ שמובילה להסתגרות ולהימנעות.

איך זה עובד? בוא נמשיך להעמיק.

מהתרומה לשיווי המשקל ולהתמצאות במרחב למערכת הווסטיבולרית ישנם קשרים למערכות נוספות בגוף.

חלק מהקשרים המשמעותיים והמעניינים ביותר בעיניי הם:

  • הקשר לעוררות הכללית של הגוף:

תנועתיות יכולה להשפיע על רמת העוררות של כלל הגוף, כאשר ילדים שונים זקוקים לרמת תנועה שונה כדי להתעורר או כדי להירגע.

ישנם ילדים, בעלי חוסר במערכת הוסטיבולרית, שזקוקים לתנועה כדי להרגיע את עצמם. כך לפעמים אפשר לראות ילד שמטלטל את עצמו בחוזקה, לרוב לקראת זמן השינה. מי שמסתכל מהצד יחשוב שתנועות אלו מעירות את הילד בעוד שבעצם – זה מה שעוזר לו להירגע.

  • הקשר לארגון וויסות טונוס שרירים, יציבה וקואורדינציה: המוח מווסת בכל עת את מתח השרירים בגוף שלנו, בהתאם לסוג התנועה שאנחנו רוצים לבצע, והכוח הנדרש להפעלתה. כמו במצב שבו אנחנו מתכוננים להרים מזוודה שנראית מאוד כבדה, ומגייסים הרבה כוח כדי להרים אותה. בפועל, אם המזוודה תהיה קלה יותר ממה שחשבנו, כל הכוח שנאסף לא ימצא ביטוי והגוף יעוף אחורה.
  • המערכת הוסטיבולרית גם מעבירה מידע על כיוון כוח המשיכה, כמו למשל ברחוב שבו יש שיפוע, כל הגוף נוטה קדימה כדי לאזן את שיווי המשקל.
  • הקשר עם הראיה ועם תנועות העיניים: השילוב בין המערכת הוסטיבולרית לבין מערכת הראייה מאפשר לנו לדעת מי זז במרחב: אני, העצם שלפני, או שנינו. לכן אנשים רגישים וסטיבולרית עלולים לחוות סימפטומים שנגרמים מתנועה (כמו למשל בחילה וסחרחורת) אפילו אם הם עצמם לא זזים, אלא "רק" מביטים על אובייקט שזז במרחב (כמו קרוסלה). 
הקשר בין מערכת וסטיבולרית, בחילה וקרוסלה

רגישות יתר וסטיבולרית:

ילדים בעלי רגישות יתר במערכת הווסטיבולרית ישאפו לצמצם את התנועות שלהם במרחב וימנעו מפעולות ש"מטלטלות" את המערכת יותר ממה שהם יכולים לשאת.

לדוגמא: קפיצה ממקומות גבוהים, ריצה מהירה, משחק בנדנדה ובקרוסלה בגינת המשחקים, מקומות הומי אדם ואפילו דילוג מעל מכשול במדרכה.

במקרים מסויימים המצב יוביל להימנעות של ממש מחוויות חדשות ושדורשות כניסה לשדה לא מוכר, ובוודאי אם הן כרוכות בפעילות נמרצת של הגוף, או בחוסר שליטה על מהלך האירועים (כמו למשל ברכבת הרים בפארק השעשועים).

זוהי אינה אשמתם, כמובן. המערכת שלהם מאוד רגישה, גם לתנועות הקטנות ביותר, ולכן מעוררת בגופם תחושות מאוד לא נעימות גם בחשיפה לגירויים יחסית קלים.

inner ear balance human stockpack

חסר בתחושה הוסטיבולרית:

כשיש חסר תחושתי הילד שלנו יחפש פיצוי: יצירה והימצאות בתנועה מאוד חזקה ומורגשת.

ילדים בעלי רגישות חסר יהיו יותר פעלתניים וקופצניים ויקחו יותר סיכונים בפחות פחד. הם הילדים שיתקשו  לשבת על הכיסא בשקט לאורך זמן, ושיקפצו באומץ ממקומות גבוהים, שיסתובבו במהירות על הקרוסלה ושיצפו בטלוויזיה תוך כדי שהם קופצים על הספה או עומדים על הראש. המערכת שלהם מסוגלת לשאת את זה בקלות, והם לוקחים אותה לשיא הפוטנציאל.

ילד כזה לרוב יכונה היפראקטיבי.

אבל חשוב שנזכור: ילד בעל תת-רגישות תחושתית צריך לנוע הרבה יותר מילד אחר על מנת להרגיש את התנועה.

ההתנהגות הפרועה היא לא הבעיה שלו, אלא הפתרון שלו לבעיה.

בדומה לילדים עם רגישות יתר, גם ילדים עם תת-רגישות אינם "אשמים" בהתנהגות שלהם.

כמובן שזה לא יעזור אם נכעס, נתאכזב, נגביל או נכריח. הדרך הנכונה היא לנתב את הכוח ולא ללכת נגדו, וכמובן להיעזר בטיפול מקצועי במידת הצורך.

 

בחלק ב' בטרילוגיית החושים הנסתרים – נמשיך עם המערכת הפרופריוצפטית. היא מערכת השרירים, האחראית על מבנה השלד ועוד. 

ביי בינתיים

המערכת הווסטיבולרית- אחת משלושת החושים הנסתרים
Facebook
Email
LinkedIn

חוברת ויסות חושי בתכלס - לגדל ילדים רגישים בנחת

מיד אחרי מילוי טופס ההרשמה ולחיצה על כפתור "שליחה" החוברת כבר תחכה בתיבת המייל שלך!
בדרך אלייך