3 החושים הנסתרים

לווסת את עצמנו דרך כפות הרגליים

רפלקסולוגיה הינה שיטת טיפול דרך כפות הרגליים. הסינים כבר מאות שנים יודעים איך לאזן, לווסת ולטפח בריאות גופנית ונפשית רק מלהסתכל לאדם על כף הרגל שלו, על מנח האצבעות, על הקרסול. מדהים, לא?

הסינים, ההודים והמצרים עשו שימוש ברפלקסולוגיה כדרך טיפולית לריפוי מחלות שונות, אך השימוש בשיטה זו כפי שהיא מקובלת בימינו, פותחה על ידי רופא אף אוזן גרון בשם ויליאם פיצג'רלד בשנת 1913. עפ״י השיטה, כף הרגל שלנו היא מפה מדוייקת ביותר למתרחש בגופנו. כל עיקול, כל שיפוע וכל נקודה היא בבואה של איבר ואזור בגוף דרכו ניתן לטפל בבעיות רפואיות, אורטופדיות וגם נפשיות מבלי לגעת בגוף מלבד כף הרגל באזור הנכון.

רפלקסולוגיה - ויסות עצמי דרך כפות הרגליים ו גראונדינג

רפלקסולוגיה בגרסה ביתית

בדומה לרפלקסולוגיה, הליכה ללא נעליים – יחפים, מעודדת את העברת המידע למוח מהגירויים התחושתיים שמתקבלים מבחוץ. הליכה ללא נעליים משפרת את תחושת היציבות ושיווי המשקל, ובכללי עוזרת לחוות מחדש את העולם, כמו במגרשי המשחקים אי שם בילדות. במקביל, הליכה ברגליים יחפות מחזקת את הקשר העמוק לטבע, לסביבה ובחזרה לעצמכם!

ובסופו של דבר, ככל שתורידו יותר את הנעליים – הבריאות שלכם תלך ותשתפר.

דרכים לעזור לשיפור מיומנויות 

קושי בוויסות חושי הוא חוויה מאתגרת, גם להורה, וגם לילד שחווה אותה אך היא לא גזרה משמיים. יש דרכים שונות למתן את הופעת הקשיים בסיטואציות יומיות שונות, ולמזער התפרצויות והצפה חושית.

כל מאמר בבלוג מדבר על לפחות דרך יעילה אחת לעזור לילדים רגישים מאוד לווסת את עצמם. דרכים לעזור לילדים באופן אקטיבי גם בבית, בשעות הפנאי, לשיפור מיומנויות. כלים וטיפים להתמודדות שכיף לעשות ביחד – המטפלים המיידים שאיתם – אמא, אבא, בייביסיטר, סבתא ,סבא, גננת, מורה וכו. ורעיונות לטכניקות שונות אותן כדאי לתרגל ביחד לפחות פעם ביום.

בפוסט הזה – ויסות החושים דרך כפות הרגליים – אשתף כאן בדרך שמצאתי יעילה ותורמת לנו במצבים יומיים שונים.

גראונדינג

אתחיל מלשאול שאלה קצת מצחיקה, אבל תסמכו עליי, זה הכי קשור לויסות שיש. 

מתי הייתה הפעם האחרונה שהסרתם את הנעליים והלכתם יחפים על האדמה, על הדשא, בשלולית מים?

מסתבר, שלא סתם ילדים אוהבים ללכת ברגליים יחפות. באדמה נמצאים אלקטרונים אשר משפיעים על האיברים והרקמות שלנו ומאזנים אותנו. ולזה קוראים grounding (או (earthing, ויש אפילו יום מיוחד בשנה המוקדש לחובבי הז'אנר. גראונדינג משפיע ועוזר במצבים של כאבים כרוניים, סימפטומים של PM, בעיות בשינה, מצבים דלקתיים ועוד. והוא גם כלי נהדר להתמודדות עם קושי בוויסות חושי.

 

איך עושים גראונדינג?

יש לא מעט דרכים להתחבר חזרה לאדמה ולהנות מהאפקט שבחיבור הטבעי הזה, ואפשר לבצע זאת באופן ישיר או עקיף. 

הדרך הפשוטה ביותר היא הליכה ברגליים חשופות. בין אם זה על חול ים, דשא, או אספלט – צאו עם הילדים לחקור את הקרקע ולהתנסות בתחושות משטחים שונים מעוררים, צאו לצעידה על החול הקר או על הדשא הרטוב מטל הבוקר, והניחו לקרקע מתחת לכפות הרגליים החשופות לעורר את החושים שלכם ולהמשיך לפתח קשרים עצביים חדשים. 
אם שנים לא הלכתם יחפים, חשוב להתחיל גם בגיל מבוגר, ובכך לחזק את תחושת המודעות לגוף והאיזון במרחב. 

 

גראונדינג - לווסת את החושים והגוף דרך כפות הרגליים

• צילמה (יחפה גם) הדס אלדר הנהדרת •

 

הקשר בין נעליים לחושים

מסתבר שהבריאות שלנו מושפעת גם מהאדמה. ב- 1960 הומצאו הסוליות הסינטטיות, ומשם דברים התחילו להשתנות.

כדי להסביר את זה בצורה טובה, אני אעשה רגע זום-אאוט, ואספר לכם בכמה מילים על מערכות החושים שלנו:

מערכת החושים – מעבר לבסיס

היא המערכת העיקרית והראשונית והיא הבסיס לגדילה של מרכזי המוח הגבוהים. 
רובנו מכירים את חמשת החושים הבסיסיים: מגע, טעם, ראייה, שמיעה וריח.

באמצעות נתיבים בסיסיים אלה, תינוקות יוצרים קשרים נוירולוגיים ואת תפיסת החיים מחוץ לרחם.

שתי מערכות סנסוריות חשובות לא פחות, הן המערכת הפרופריוצפטיבית (המערכת האחראית על ההתמצאות במרחב) ו- המערכת הוסטיבולרית (המערכת האחראית על שיווי משקל).
אז אולי אתם עוד לא ממש מכירים אותן, אבל יש להן תפקיד דומיננטי ביותר.

השלב שבו תינוקות מתחילים לתאם תנועות ומפתחים אינטראקציה גדולה יותר עם העולם. 

Proprioception – פרופריוספציה

היא היכולת לתפוס את התנועה ואת המיקום של הגוף שלנו בחלל, והיא נוצרת על ידי קולטנים הממוקמים במפרקים שלנו, ברקמת החיבור, ובשרירים. כאשר מופעל לחץ או תנועה, המערכת שולחת איתות ישיר למוח ומדריכה את הגוף כיצד עליו להתכוונן.

מערכת וסטיבולרית – אחראית על שיווי המשקל 

מערכת וסטיבולרית – ממוקמת בתעלה של האוזן (אוזן תיכונה) בחלק הפנימי שלה ואחראית על שיווי המשקל. מייצרת איזון ותיאום כמו שינויים במרכז הכובד, יציבה, ואחראית גם על מנח הראש. כאשר תינוקות משיגים מודעות דרך חמשת החושים העיקריים, הם מתחילים לייצר תנועות מכוונות, ובהדרגה לומדים להחזיק את הראש, להתהפך, לשבת, לזחול, ובסופו של דבר להתחיל ללכת.

עד כאן ענייני הגדרות ומונחים, ואני חוזרת לנושא שאיתו התחלנו.

רוב הזמן אנחנו עסוקים בעידוד פעילויות שימריצו את החושים הבסיסיים שלנו, ועל הדרך נותנים פחות משקל לערך שיש בפעילויות המעודדות את המרחב הפרוספריוטיבי והוסטיבולרי (זוכרים? כאן למעלה בהגדרות -תיאום תנועות ואינטראקציה עם העולם, תפיסת תנועה ומיקום בחלל).

תאמינו או לא, אבל אחת הדרכים הפשוטות ביותר להניע התפתחות פרוספריוצפטיבית ווסטיבולארית היא – לתת לתינוקות שלנו להיות יחפים ככל האפשר!

כפות הרגליים רגישות למגע, ברור. למה? בגלל ריכוז גדול של תחושתיות במפרקים ושרירי כפות הרגליים.

למעשה, כפות הרגליים לבדן מכילות חיישנים וקולטנים רבים כמו בעמוד השדרה כולו! אם תחשבו על זה לרגע, זה באמת נתון מדהים בעיניי. https://jd-schloss.com/על-אבחון-בכף-הרגל/

מצד אחד – חדשות מרגשות ממש! 

מצד שני – אנחנו חיים בתרבות שבה נעילת נעליים לאורך רוב היום היא הנורמה. לכן, אנו מעכבים את הקמתם של אותם חיבורים ומסלולים נוירולוגיים חזקים. 
הרבה פעמים הורים נועלים נעליים לתינוקות אפילו עוד לפני שאלה התחילו ללכת. זה מונע מכף הרגל את התנועה הרגילה והחקירה החשובה של המסלול, ברגע שתינוקות הופכים להיות ניידים.

ואז, כשתינוקות מתחילים ללכת, הם רגילים לתנועה מוגבלת, כמו מן מחסום בין הסוליות הרגישות של כפות הרגליים לבין האדמה. 

כשאנחנו נועלים נעלים, החיישנים בעצם לא מגורים בצורה אופטימלית, והקלט הוסטיבולרי מופר.

כך השרירים והמפרקים בכפות הרגליים לא יכולים להתאים עצמם למשטחים משתנים עליהם הם הולכים.

יתרון בשימוש מסלולי חישה ברגליים יחפות

בכל פעם שילד מתהלך יחף, מסלולי המישוש שלו חשים את פני השטח, החיישנים/קולטנים מגיבים ללחץ במגע עם פני השטח, וזה יוצר חוסר איזון קל המשפיע על החיזוק העצבי-שרירי, על האוריינטציה המרחבית, ועל האיזון והתיאום.

יתרון נוסף בהליכה ללא נעליים 

הוא עידוד הנוכחות של המוח והתודעה. כאשר כפות הרגליים הקטנות של התינוקות מרגישות, זזות, מתאזנות על פני השטח, זהו למעשה סוג של חקירה, אשר מעודד את העברת המידע למוח מן הגירויים התחושתיים, מעודד את שיווי המשקל בקלט הסנסורי, ועוד. 
כך נוצר מיקוד, ונוצרת מודעות להליכה ותנועה בחלל; תינוקות מקבלים יותר הכוונה לסביבתם.

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מעדיפה ללכת יחפה. לכל מקום בכל מקום. 

מרגישה את האדמה מתחת לכפות רגליים חשופות. את הדשא, האדמה הלחה, אבנים ואספלט חם, בוץ ושלוליות. 

לפני שאני משחררת אתכם להתנסות, ממליצה לצפות בסרטון Down To Earth שמספר ומראה בצורה מרתקת, כיצד הליכה ברגליים חשופות והחיבור לאדמה, עוזרים בפתרון בעיות וסימפטומים בריאותיים שונים, החל מבעיות גזים אצל תינוקות ועד לכאבים כרוניים אצל מבוגרים.

לסיכום – גראונדינג

לכו יחפים! ויסות חושי דרך כפות הרגליים – למרות שאנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו, וכשהם משחקים בסביבה קרה או קשה אנחנו נרצה לשמור על הבטיחות שלהם בעזרת נעליים חשוב לזכור שכל דריכה שלהם, בין אם היא על טלאי רך, עשב, עפר או עלים רטובים – מעודדת אותם לגלות עד כמה נהדרת ההרגשה להסתובב ברגליים חשופות. 

אנחנו מאפשרים להם פלטפורמה מצוינת לפיתוח מרכזי מוח גבוהים. הם האחראים על שליטה רגשית, פתרון בעיות, שפה, מיומנויות חברתיות, וביטחון עצמי. 

ככל שניתן, אני ממליצה לכם פשוט להוריד נעליים, לכם ולהם, ופשוט להתחיל ללכת וליהנות מהתחושה.

מה אתם אומרים, תנסו את זה בעצמכם? אשמח לשמוע חוויות כאן בתגובות. 

מאחלת לכם בריאות אין קץ

כזו אני ~ דניה