שבוע רביעי בצל וירוס הקורונה

השבוע שחלף הרגיש שונה משלושת השבועות שקדמו לו.

פחות ירח דבש יותר חרדות.

אחרי בירור מקיף על מה ולמה – הגעתי לכמה מסקנות עיקריות.

הקשר בין היעדר שיגרה וחרדה

בסיכומו של שבוע למדתי שיעור חשוב – למדתי על החשיבות שבשגרה קבועה.

כמו אצל רבים אחרים, איום חיצוני והיעדר שליטה על החיים שבחוץ – מאיים על העוגנים שבחיי ומערער את תחושת הביטחון האישי, המשפחתי, הבריאותי, והכלכלי נמצאים תחת איום – זה טבעי שארגיש תחושה של חוסר אונים. טבעי להרגיש מצב של דכדוך, קשיי הירדמות ועוד.

על מה כן יש לי שליטה?

על סדר היום שלי 24/7.

על התקשורת שלי עם הילדים,

על התכנים שאנחנו צורכים- הכל כולל הכל: חדשות, אפליקציות, משחקים, ספרים, פודקאסטים.

על התפריט שלי- במה אני בוחרת להזין את עצמי ואת ילדיי. גם סוכר זה סבבה. השאלה כמה.

 

החסרתי משהו? 

אז שבוע רביעי מאחורינו ומודה ומתוודה שהשבוע קצת חיפפתי בשמירה.

שבוע רביעי ומשהו לא עובד.

עייפות כללית ונרגנות. מה קרה לי?

את שלושת השבועות הראשונים למצור קורונה העברנו, הילדים ואני, בתחושה מתמשכת של ירח-דבש משפחתי על אי קסום עם שפע אפשרויות והרפתקאות עתידיות.

עם כל השינויים התמודדנו בקלילות. את אי הודאות והבלאגן החדשותי השארנו בחוץ.

ואז הבנתי.

מרוב פאן גם השיגרה היומית שלנו, המסגרת התומכת האחרונה שנותרה בבדידותה. פוף! נעלמה.

הריתמוס הקבוע של הבוקר. ריטואלים של ערב.

השגרה היומית הנחושה לנצח את הכאוס המתחולל בחוץ, גם היא נחלשה. קצת התעייפה. קצת הרימה ידיים ונכנעה להתעקשות שלנו להישאר ערים גם ב11 בלילה. למשיכת שנת הבוקר עוד שעה. ואחרי שבוע שהשגרה שלנו התמסרה קליל לקצב החדש משהו אצלי סימן לי לעצור. כל הרגשות והפחדים שהציפו אותי השבוע – רכבת הרים. 

סימני שאלה מרוססים על כל אחד מעמודי התווך של חיינו, כפי שאנו מכירים אותם. ושלושה שבועות שחמקתי מתחושה של פחד וחרדה.

והשבוע איפשרתי לפחדים להיכנס כששלחתי בעקביות מסר למח החרדתי שלי שבאמת כל הסכמות עליהן התבססנו שייכות לעבר. בהיעדר שגרה יומית קבועה המח מפרש כמסר של אי-ודאות ובילבול.

ההבדל בין פחד לחרדה

 

כשהחיים שמקיפים אותי מלאים בסימני שאלה וחוסר בהירות, כמו בחשש להידבק בווירוס הקורונה, סימני השאלה הופכים לחרדה.

 

חרדה היא תגובה רגשית הדומה לפחד. לעומת פחד, חרדה אינה מיידית. הסכנה להידבק מנגיף הקורונה מולה אני עומדת אינה מוחשית, היא מעורפלת.

 

מכאן, החשיבות לשמירה על סדר יום יציב וברור ככל האפשר מקטינה את תחושת חוסר האונים ואת תחושת החרדה והנזק שלה.

 

כשאני לא שומרת על סדר יום שמתחיל בפעילות גופני, לדוגמא, לאורך זמן של שבוע או יותר, אני משדרת למח החרדתי שלי מסר של Fight or Flight.

 

הגוף, בתגובה למסר הזה, נכנס למצב הישרדותי (הפרשה מוגברת של הורמון סטרס- קורטיזול).

 

האפקט של שגרה לא סדירה, של אי-ודאות ובילבול מתבטא באיכות החיים שלי.

 

תחושת הרווחה שלי יורדת משמעותית, ותחושת החרדה עולה.

 

מהו קורטיזול?

 

קורטיזול, נקרא גם הידרוקורטיזון, הוא הורמון הסטרס (אחד מסוגי הסטרואידים החשובים) והוא מופרש בבלוטת האדרנל שבמח באופן קבוע.

 

ליתר דיוק, קורטיזול הוא התוצר ההורמונלי העיקרי של האדרנל (קליפת בלוטת יותרת הכליה).

 

הפרשת הקורטיזול מבלוטת האדרנל מווסתת ע״י מצבי דחק ומבוקרת ע״י הציר של היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל.

 

https://www.tasmc.org.il/articles/Endocrinology/pages/Cushing’s-disease.aspx

 

מהו סטרס?

 

סטרס – מצב דחק שאינו כרוני הוא דבר טבעי לחלוטין ואינו מזיק. ברמות מסוימות מצב דחק הוא אף בריא, ממריץ ומרגש.

 

 

לעומת זאת, סטרס כרוני הוא מצב עקה מתמשך שמזיק לנו. מצב דחק מתמשך הגורם להפרשת יתר של הורמון הסטרס – קורטיזול.

 

להפרשה מוגברת של ההורמון הסטרס יש השפעה גדולה על הבריאות והיא מזיקה בדרכים רבות:

 

היא מחלישה ומדכאת את מערכת החיסון, מעודדת הפרשת חומצות קיבה ומפחית את ספיגת הסידן.

 

משבש את מערכת הרבייה (אי פוריות, הפלות), מגביר לחץ דם, השמנת יתר, ופעילות יתר של בלוטת התריס.

 

כשקורטיזול מופרש מעבר לרמה סבירה – הגוף בעצם נמצא במצב של סטרס כרוני.

 

במצבים שהמח מפרש כמסוכנים ( נמר שבא לתקוף בשעת לילה בכניסה למערה שלך או בוס אימתני שרק מחכה להזדמנות הראשונה לפטר אותי) – רמות גבוהות של הפרשת קורטיזול מזיקות לי ומחלישות אותי משמעותית.

 

השבוע הרגשתי את המתח הזה בקשיי ריכוז גבוהים מהרגיל וקשיי הירדמות גם הרבה אחרי חצות.

 

הסתגלות לשגרה חדשה

 

לפני ארבעה שבועות השינויים הפתאומיים שנכפו על שגרת היום שלי, של כולם, גרמו לתגובות ורגשות מעורבים.

 

חלק הסתגלו במהירות ודיווחו (בפייסבוק) על הסתגלות קלילה למצב וסיפרו שהשינוי הזה משפיע עליהם ועל בני ביתם לטובה.

 

אני הייתי אחת מהן.

 

שגרה חדשה במציאות חדשה

 

בנייה מחדש של שגרה יומית בימי קורונה מכילה בתוכה פוטנציאל ששמחתי לנצל.

 

קודם כל, שמחתי שלא צריך להתעורר כ״כ מוקדם בבוקר.

 

שמחתי שלא צריך להעיר את הילדים בלחץ של בוקר. עבורי, זה גורם לסטרס מספר אחד שלי באופן אישי.

 

שמחתי על האפשרות לבנות תוכנית יומית שמתאימה לקצב שלי, של הילדים, בלי המתח של איחורים.

 

ניצחון קטן שלי על המערכת!

 

התאמת מערכת השעות לשגרה חדשה

 

זה באמת מרגש ומלהיב אותי. זה לא אומר שאי הודאות והחשש מהתפשטות נגיף הקורונה והעתיד הלא צפוי פסח עליי. שלא תטעו לרגע.

 

פשוט האפשרויות החדשות מרגשות אותי יותר.

 

יחד עם זאת, ברור לי לגמרי שיש לא מעט אנשים שהשינויים האחרונים- סביבת הבית, חינוך הילדים שעבר לידי ההורים, העבודה, לימודים וכל אמצעי הזהירות החדשים.

 

שינויים רבים כל-כך בזמן קצר כל-כך, בוודאי גרמו לתחושות קשות של כעס, תסכול, פחד ועצב.

 

יותר מכל, חוסר האונים שבמצב החדש יצר גם אצלי פחד שלא הכרתי קודם.

 

אני מזדהה לחלוטין עם תחושת הכאוס ומקשיבה לחדשות פעם ביום, אחה״צ, באוטו לבד עם עצמי.

 

בשלושת השבועות הראשונים התרגשתי ונהניתי משפע האפשרויות שנפתחו בפניי.

 

השגרה וריתמוס קיבלו זויות חדשות בתחילת ״זמן קורונה״.

 

ללכת עם ולהרגיש בלי.

 

להיות על אי בודד עם האנשים שהכי יקרים לי (כולל Zoom ו Video Chat עם אנשים יקרים אך רחוקים) במקום שהכי נעים לי בו.

 

בלי ״להפסיד״ שום כלום בחוץ.

 

הידיעה שאני לא מפסידה שום דבר בחוץ, במקום אחר, באותו הזמן – מרימה לחיי הכחדת ה – FOMO.

 

אבל התרגלתי. ועם ההתרגלות באה השיגרה.

 

כך השבוע מצאתי עצמי פחות ״איזה כיף זה בבית 24/7״ ויותר בתחושה של ״אלוהים יודע כמה זמן זה עוד ימשך ואיך אני אמציא את עצמי משבוע לשבוע ומה יהיה?!״

 

Resilience חוסן נפשי

 

היום כשישבתי לברר עם עצמי מה העניינים ומה השתנה בלילה הזה- בשבוע האחרון- נפל לי האסימון.

 

השבוע שגרת הבוקר שלי, התעמלות מעוררת לשחרור דופמין, נשכחה כלא היתה.

 

החרדה משתלטת עליי לאט לאט והילדים שלי מזהים אותה עוד לפניי.

 

השיגרה הזו שמספקת לי את קו הזינוק להתחיל את היום – לא קרתה השבוע בכלל!

 

שגרת בוקר שהמח והגוף שלי צריכים, בעיקר בזמנים משונים כמו ימי הקורונה.

 

אחרי שבחנתי את ההתנהלות שלי בשבוע החולף הבנתי ששמירה על שיגרת בוקר שהיא רק שלי, בשקט שלי- הכרחית לי כמו אוויר לנשימה.

 

שגרת בוקר שכוללת פעילות גופנית היא המפתח לחוסן הנפשי שלי בימים של אי ודאות.

 

אם אני לא מתחילה את היום בפעילות גופנית של 10 דק׳ לפחות, אני לא באמת נוכחת. ואני לא מדברת על ריצת אמוק לכיוון בית הספר והגן של הילדים 🙂

 

למה בכלל לשמור על פעילות גופנית בזמנים אלו

 

פעילות גופנית, אפילו קצרה וממוקדת, זה מה שמרים לי באמת ומשאיר אותי חיובית וחיונית עבור הילדים שלי.

 

הילדים שלי שצריכים אותי חיובית וחיונית כרגע יותר מתמיד.

 

ההבנה שהילדים שלי מבולבלים כרגע, כמו רוב האנשים מחוץ לאי הקטן שלנו, מאלצת אותי לקחת אחריות על מצבי הרגשי מהר מתמיד.

 

לחזור לאיזון מתוך הבנה וקבלה שמה שעובר עליי לגיטימי, יש לו מקום ואני רואה אותו. ועכשיו כשאיפשרתי לו אפשר להתקדם.

 

מתוך הבנה של החיים כפי שהם עכשיו והאפשרות של להתאכזב מעצמי לא קבילה, ואז להתקדם הלאה. עם עצמי עבורם.

 

שמתי לב שלמרות שפע פעילויות החינם שמוצעות ברחבי הרשת, מפילאטיס ועד טיפוס, עם הילדים או בלי, פעילות גופנית קבועה בשעת בוקר- היא הדבר הכי משמעותי שאני לא מצליחה להתמיד בו בימים אלו.

 

בלי מינימום עשר דקות של מתיחות / תרגול יוגה דרך אפליקציה או YouTube ,Zoom – המח החרדתי שלי לא מקבל את ה OK הדרוש לו להתחיל את היום כמו שצריך.

 

פעילות גופנית חשובה להרגשה טובה! עזבו חשובה. הכרחית להרגשה טובה בטח ובטח בימים אלו שאין מי שיעצור אותי בכניסה למטבח 🙂

 

בימים שכח הרצון, סבלנות ונחישות הן מילים עם עבר מפואר, הווה מדשדש ועתיד לא נודע.

 

ואחרי כל-כך הרבה זמן בבית – יש מישהי.ו שתסרב למנה מכובדת של דופמין להתחיל את הבוקר כמו שצריך? 

 

אז הנה, אמרתי את זה. 

 

עכשיו זה ייכנס למודעות. אני בטוחה שהשבוע החדש שנפתח מחר כבר יראה אחרת.

 

השבוע אצליח להחזיר עצמי חזרה לשגרת אימון בוקר ולתת לעצמי התחלה של יום כמו שצריך.

 

לחיי שמירה על שגרה מטיבה במיוחד בימים קשים.

 

לחיי הסוף המיוחל של נגיף הקורונה והסתגלות טובה לחיים שאחרי.

 

כזו אני ~ דניה

אהבתם את הפוסט? שתפו באהבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

תשאירו תגובה, ספרו לי מה אתם חושבים

דניה מסתכלת על המצלמה
הצעות לנושאים שחשובים לך- במייל

היי, שמי דניה

אני מקווה שמצאת את שחיפשת. 

אם יש לך שאלות, בקשות או שאלות –

אני זמינה במייל:   [email protected] 

והכי חשוב!  

את טופס ההרשמה כבר מילאת?

אני רוצה לדעת מה מעניין אותך.

יותר תכנים בנושא עיבוד-ויסות חושי?

איך משדרגים את איכות החיים ביום יום?

אם לא מילאת את טופס ההרשמה, עכשיו זה הזמן. כדי שאדייק ואבין את מה שמעניין אותך יותר כרגע

אשלח למייל שלך אישור כסימן שהתקשורת ביננו טובה.