אני מדברת לא מעט על סממנים של קושי בוויסות חושי, וחשוב לי מאוד להקיף את הנושא מכל זווית אפשרית, כדי לייצר תמונה כמה שיותר ברורה עבורכם. בעיקר כי אני יודעת כמה זה יכול לבלבל ולתסכל כשחסר מידע, או כשיש יותר מדי מידע ולא ממש מצליחים להבין את הכל. אז כתבתי לכם כבר על מערכת החושים שלנו ומה בעצם קורה כשחווים קושי בויסות חושי, וגם על החשיבות של מגע במטרה לגרות את מערכת החישה. הפעם אני רוצה לדבר על כל מה שקשור לכשלים שמיעתיים בוויסות חושי.

קצת על חוש השמיעה ועיבוד שמיעתי

חוש השמיעה הוא אחד החושים החשובים שלנו בגוף. האוזן עצמה היא המשלב החושי החזק ביותר שלנו בגוף. מעל 80% מהגירויים שהמוח שלנו מקבל – מגיעים מהאוזן. זה החוש המאפשר לנו לתקשר עם העולם, לפתח קשרים, ללמוד ולהבין אחרים, והוא פעיל 24 שעות ביממה, גם כשאנחנו ישנים. כשאנחנו מדברים על ליקוי בעיבוד שמיעתי, APD (Auditory Processing Disorder), אנחנו בעצם מתייחסים למצב שבו השמיעה עצמה היא תקינה, והליקוי הוא בהקשבה, בעיבוד התקין של השמיעה. ההפרעה נובעת מבעיה בעצבים המובילים מהאוזן למרכזי העיבוד הגבוהים במוח. קושי בעיבוד שמיעתי יכול להתבטא גם בתנאים אקוסטיים טובים. אבל יבוא לידי ביטוי בעיקר במצבים אקוסטיים קשים, כלומר על רקע רעש, וכמובן כשהמשימות השפתיות הופכות להיות מורכבות יותר. בסופו של דבר הליקוי מהווה קושי מהותי ברכישת הבסיס החיוני להתפתחות שפה ודיבור, ולפיתוח מיומנויות שפתיות כמו קריאה וכתיבה. בגלל שאחד הביטויים של הקושי הוא בזיכרון ובקשב שמיעתי, קל מאוד לבלבל את ההפרעה הזאת עם הפרעות אחרות כמו הפרעת קשב או הפרעה שפתית. אבל היות והפרעה בעיבוד שמיעתי יכולה ללוות הפרעות אחרות כמו דיסלקציה, איחור התפתחותי או אוטיזם, יש חשיבות מאוד גדולה לאבחנה המבדלת, בעיקר כדי לספק לילדים טיפול ופתרונות מתאימים.

סימנים לליקוי בעיבוד שמיעתי – שפתי

אציין כאן את הסימנים הבולטים לליקוי בעיבוד שמיעתי, אבל חשוב לא להתייחס לפירוט הזה כאבחון או קביעה מוחלטת. אלו הם סימנים שכיחים ויכולים להופיע גם אצל ילדים שלא חווים קושי בוויסות. מטרת הפירוט הזה היא בעיקר לעזור לכם להיות מודעים, ולתת לכם כיוון לשיחה עם אנשי המקצוע שתפנו אליהם. חוסר יכולת לאתר את מקור הקול הנשמע בחלל חוסר יכולת לזהות קולות של אנשים קושי בהבנה וזיכרון של דברים שנאמרו או נקראו, לפעמים מלווה בבקשה לחזור על ההוראות קושי בהבחנה בין קולות או מילים שונות קושי בסינון קולות אחרים בזמן שמקשיבים למישהו שמדבר חוסר נעימות לשמע קולות חזקים, פתאומיים, מתכתיים או צורמניים קושי בתיאור רעיונות במילים דיבור ללא קשר לנושא או בלי לחכות לתור צורך בקבלת אישור במבט לפני מתן תשובה קושי בחזרה על הדברים אם לא הובנו, עשוי להפוך לתסכול, כעס או וויתור קושי לדבר בהדגשה ובבירור קושי בקריאה, בייחוד בקול רם (היתכנות לדיסלקציה) יכולת הדיבור יכולה לעיתים להשתפר לאחר הרבה מאוד תנועה

אפשרויות טיפול

יש כמה דרכים בהן אפשר לעזור לילד הסובל מליקוי בעיבוד השמיעה, וכמובן שכל אחד בוחר את הדרך שמרגישה לו הכי נכונה עבורו. אפשר לפנות לקלינאי תקשורת ולערוך אימוני שמיעה. יש ערכות לבידוד רעשי רקע עם אוזניות מיוחדות שניתן להרכיב, ואפשר גם לבצע שינויים מסוימים בחיי היומיום שלכם שיוכלו לעזור לילד, כמו: לדבר אל הילד מקרוב להכין שיעורי בית בסביבה שקטה חסרת גירויים לחלק את המסרים שלכם לחלקים, ולוודא שכל חלק יהיה פשוט וקצר להתרחק ממוקדי רעש בזמן שיחה או לימודים (חלון, דלת, קבוצת ילדים, רדיו או טלוויזיה) לבקש מהמורה להושיב את הילד בקרבתה ללמוד חומרים חדשים ביחידות מידע קטנות וממוקדות ילד מרכיב אוזניות בחורשה עם שלכת צהובה

טיפול בעזרת גירוי צלילי

לאחרונה נחשפתי לשיטת טיפול נפלאה, שעוזרת מאוד בכל הקשור לליקוי בעיבוד שמיעה, וגם לבעלי קשיי קשב וריכוז. השיטה נקראת שיטת טומטיס, והעקרון לפיו היא עובדת הוא תוכנית של אימוני הקשבה באמצעות גירוי צלילי, ובעזרת מכשיר נייד ייחודי שפותח עבור השיטה. מטרת התוכנית האימונית היא לשפר את איכות ההקשבה, ולפתור בעיות הקשורות בקשב ובהקשבה, ללא צורך בהתערבות תרופתית. הגירוי הצלילי מאמן את חלקי האוזן, מגרה את מערכת העצבים והמוח ומביא לשיפור בשליטה גופנית, תקשורת, שפה והתנהגות – תפקודים המהווים בסיס להקשבה, למידה, תקשורת ואיכות חיים באופן כללי. במסגרת הטיפול, מתאימים לילד תוכנית אישית וייחודית, המתאימה לפרופיל שלו, כמובן לאחר אבחון ובדיקת הקשבה. ילדה ג׳ינג׳ית חמודה יושבת ליד שולחן עם אוזניות על ראשה

מוזיקה לאימון הקשב

בהמשך ישיר לגירוי הצלילי, מוזיקה יכולה לעשות נפלאות לאימון המוח בכל הקשור לעיבוד שמיעה וקשיי קשב. ריכזתי כאן קישורים ל-8 קטעים מומלצים של מוזיקה קלאסית, שנבדקו מדעית ונמצאו טובים בסיוע לילדים להתרכז ולהתמקד טוב יותר. מזמינה אתכם להתחיל להשמיע אותם ברחבי הבית או בסביבת הילדים, לא בווליום גבוה מדי, פשוט כמוזיקת רקע. Ludwig van Beethoven: ‘Emperor Concerto for Piano, No. 5’ Wolfgang Amadeus Mozart: ‘Symphony No. 40 in G Minor’ Johann Sebastian Bach: ‘Brandenburg Concertos’ George Frideric Handel: ‘Water Music’ Johannes Brahms: ‘Concerto for Violin, D Major’ Antonio Vivaldi: ‘The Four Seasons’ Peter Ilyich Tchaikovsky: ‘Concerto for Piano No. 1’ Johann Pachelbel: ‘Canon in D’

הפלייליסט שלי בספוטיפיי

למי מכם שבעניין, הכנתי גם פלייליסט בספוטיפיי, שמרכז קטעים מומלצים להאזנה ועוזרים להתמקד ולהתרכז – מוזמנים להיכנס ולהקשיב ממש כאן. מזכירה לכם שוב, שאני כאן בשבילכם לכל שאלה או התייעצות, גם אם לפרוק תסכולים או לשתף בהצלחות קטנות. גיליתי, שככל שיש סביבנו אנשים שחווים את אותם האתגרים, השיתוף מאוד מקל על ההתמודדות, והרבה פעמים גם מרחיב את יריעת המידע והפתרונות – כל אחד משתף את הדברים שעובדים עבורו. אז אני כאן, ותמיד שמחה לשמוע מכם 🙂 כזו אני ~ דניה

אהבתם את הפוסט? שתפו באהבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

תשאירו תגובה, ספרו לי מה אתם חושבים

דניה מסתכלת על המצלמה
הצעות לנושאים שחשובים לך- במייל

היי, שמי דניה

אני מקווה שמצאת את שחיפשת. 

אם יש לך שאלות, בקשות או שאלות –

אני זמינה במייל:   [email protected] 

והכי חשוב!  

את טופס ההרשמה כבר מילאת?

אני רוצה לדעת מה מעניין אותך.

יותר תכנים בנושא עיבוד-ויסות חושי?

איך משדרגים את איכות החיים ביום יום?

אם לא מילאת את טופס ההרשמה, עכשיו זה הזמן. כדי שאדייק ואבין את מה שמעניין אותך יותר כרגע

אשלח למייל שלך אישור כסימן שהתקשורת ביננו טובה.