21 סימנים שידליקו לכם נורה אדומה

21 סימנים לזיהוי קשיי ויסות חושי אצל ילדים

21 סימנים שידליקו לכם נורה אדומה

הסימנים לקשיי ויסות חושי יכולים להיות מבלבלים, במיוחד אצל ילדים.

ילד.ה יכול.ה להראות שני דפוסי התנהגות הפוכים זה מזה – מוחצן מאוד ביחס לחוש אחד ומופנם ביחס לחוש אחר – עד שקשה לקשור ביניהם כדרכי ביטוי המאפיינים קשיי ויסות חושי.

לכן חשוב בעיניי להעלות מודעות לסימנים שילדים עם קשיי ויסות חושי יכולים להפגין ביום יום, בשגרה. ואנחנו, הורים, לא בהכרח תופסים כסימנים המעידים מחשידים לקושי בוויסות חושי.

 

21 סימנים לזיהוי קשיים בויסות חושי 

רשימת 21 סימני הזיהוי לקשיי עיבוד/ויסות חושי תאפשר לכם לחשב מסלול התנהלות מחדש. יכול להיות שתגלו סימנים שלא חשבתם שקשורים לויסות חושי. מודעות לנושא תעזור למתן ואפילו לחדול משליפות אוטומטיות ולבחון את המילים. להרחיב את טווח האפשרויות והתגובות שלנו. זה דבר טוב, נשבעת! אפילו אם תחשבו מחדש ותצמצמו 50% מהתגובות האוטומטיות – בעיקר את אלו שבורחות לכם מהפה בשעת כעס ובלבול – ניצחתם. בדוק!

 

ככל שאני מבינה את מה שמפעיל את הילד שלי כך טוב לנו יותר. פשוט.

למרות שהתנהגות מסוימת של הבן שלי (עם קשיים בויסות חושי) מתריסה ולא מובנת ככל שתהיה, היא ביטוי גופני לקושי חושי אותנטי… התגובה שלי כלפי ההתנהגות שלו שקולה יותר. זה אגב לא אומר שהוא לא ננזף או שהוא מקבל פס על התנהגות פסולה. זה כן אומר שהשפה שאני משתמשת בה, הדרך בה אני מדברת אליו, האופן בו אני מנחה אותו לעצמאות, מתכננת את ההווה ואת העתיד היא שונה. 

 

לפני הכל, חשוב לזכור! זוהי רשימת סימנים חלקית ולא מהווה תחליף לבדיקה יסודית אצל מאבחן.ת מוסמך ב – ויסות חושי.

בנוסף, חלק מסימני הזיהוי שהבאתי מוכרים לכל הורה/מורה אך לא בהכרח נקשרים לקשיים בויסות חושי. זיכרו כי כל קושי המובא כאן יכול להיות קשור גם לקשיים פיזיים/התנהגותיים נוספים.

כמו כן, חלק מהסימנים שברשימה (מודגשים) הם ״טיפוסיים״ יותר לקשיים בויסות החושי מסימנים אחרים כלליים אולי יותר.  

אם זיהיתם סימנים שמתקיימים ומשבשים את שגרת היום של הילד ושל הבית כולו – חשוב לבדוק לעומק ולבקש עזרה בקופת חולים, התפתחות הילד או באופן פרטי -לילד ולכם.

ככל שתקדימו להכיר ולטפל כך יגדל הסיכוי לשיפור אמיתי באיכות החיים של הילד ושלכם.

 

 

הקושי עם קשיי ויסות חושי אצל ילדים

הביטויים השונים לקשיי ויסות חושי אצל כל ילד.ה – מבלבלים מאוד. מפגשים אקראיים, חברתיים או משפחתיים עם ילדים רגישים הם כמעט תמיד בבחינת הפתעה – מצב חריג שלא יקרה ״משהו״.

ילדים רגישים מאוד – Highly Sensitive Child

הם נראים כבני גילם, עם אינטליגנציה ממוצעת ומעלה ולרוב ללא מאפיינים חיצוניים שמעידים על לקות או קושי מיוחד. 

כמה פעמים שמעתי סביבי ״אבל לא רואים עליו״ ״הוא כנראה עייף״ או המשפט החביב/שנוא עליי ביותר ״זה בגלל שאת אף פעם לא אומרת לו ״לא״ אז הוא עושה מה שהוא רוצה״. כי הרי כמה קל להסביר כל קושי של הילד בהיעדר סמכות וגבולות של אמא שלו.

אז לא! צאו מזה. אין לזה קשר להיעדר גבולות ברורים או התקשרות שאינה בטוחה ילדים רגישים מאוד – Highly Sensitive Child . הורים יקרים, בבקשה, אל תתנו לאנשים שלא חיים איתכם מקום לשפוט אתכם. 

בואו נחזור למה שחשוב! 

 

איך נבחין כי לפנינו ילד עם קשיי ויסות חושי?

לרוב, התלונות יהיו בנושאים ובזמנים קבועים – לכן חשוב להכיר וללמוד את הילד. מה לא נעים לו, מתי קשה לו במיוחד ומתי הוא בשיא שלו. מהם החוזקות- איפה הכי נח לו. האם הוא נמנע מפעילויות מסוימות, תירוצים קבועים שהוא ואתם משתמשים בהם כדי ״להסביר״ התנהגות מסוימת.

מודעות להתנהגות היא אחד ממפתחות הזהב שממש משנה את ההתייחסות שלנו לילדים ושל הילדים לעצמם ולסביבה. 

 

מחברת תיעוד – מודעות היא מפתח זהב

תכירו את הילד שלכם – פחות משקפיים ורודים – יותר תכלס. ה-דבר שהכי עזר לי לאורך הדרך היו מחברות שכתבתי בהן בכל יום ובדיעבד עזרו לי למצוא דפוסי התנהגות של הילד, לדייק את הצרכים שלו ואת כל המידע של אבחונים, רעיונות ואת ההתקדמות שלנו. אז קחו מחברת חדשה ותתחילו לתעד כל דבר שעולה לראש מבחינת תבניות התנהגות של הילד שישמש אתכם בהמשך למציאת פתרונות.

 

נושאים מרכזיים לתיעוד במחברת:

1. מודעות לנושא  קשיי ויסות חושי יכולים להיות בו זמנית בתת-ויסות בחוש אחד (צורך במגע חזק, לדוגמא) וגירוי-יתר בחוש אחר (רעש יכול לגרום לילד להיסגר בתוך עצמו ונדמה שהוא "מתנתק" אך בעצם מתמודד עם קושי לווסת את עוצמות הרעש סביבו) – כדי לבוא מוכנים ורגועים לאבחון רשמי בקופת חולים.

2. כתבו במחברתאיך הילד מתמודד? איך הוא בבוקר/ערב/זום/בכיתה/חברים/עם משפחה? מה מבהיל אותו? האם הוא אקטיבי או פאסיבי בהתמודדות שלו מול הקשיים? האם הוא מחפש פתרונות יצירתיים לעזור לעצמו? אולי הילד שלך הוא יותר פאסיבי ומכונס? חשוב לשים לפרטים האלו. במשך שנה כמעט הבן שלי טיפח אוסף כפפות ואוסף אוזניות. לכל מקום אליו הגענו הוא היה יוצא עם שלל קטן לאוסף שלו- לקח זמן עד שהבנתי שהשימוש והחיפוש שלו אחר אביזרים לא שגרתיים כאלו הוא מחפש באופן פעיל פתרון לקושי שלא הצליח לתת לו ביטוי במילים ופנה לחפש לו פתרונות מעשיים.

3. אימון ותרגול מותאם לכל ילד.ה בבית – דרך מעצימה היא זיהוי תחביב או עניין של הילד דרכו ניתן לחזק את תחושת המסוגלות העצמית שלו, בין אישיות וחברתיות. התמקדו בחוזקות ובשיפור ביצועים. 

4. בחירה והתאמת המטפל.ת לילד.ה תוך קביעת יעדים ארוכי טווח, יעדי ביניים, יעדים קצרי טווח.

אלו הם הנושאים שחשוב לתעד במחברת ולנהל מעקב פעיל עם אצבע על הדופק.  

 

חוברת ויסות חושי בתכלס - להבין בקלות

אשמח לשלוח לך את המדריך למייל, ממש עכשיו!
בדרך אלייך

סימנים מחשידים לזיהוי קשיי ויסות חושי 

בדיעבד, הסימנים לקשיים בויסות החושי של הבן שלי היו שם מההתחלה. הלוואי באותן שנים הייתה מולי רשימת הסימנים המחשידים, נורות אדומות להורה המוצף 🙂 רשימה של כל מה שנראה חמוד כל-כך לאמהות עם ילד ראשון אך בעצם מעיד על קושי בויסות חושי.

 

21 סימנים לזיהוי קשיים בויסות חושי:

♦ שונא לחפוף (מים בזרם חזק על הראש)

נבהל באופן קבוע בעת השכבה על הגב (להחלפת חיתול, לדוגמא)

♦ נכנס בין או תחת מקומות צרים (תחת או בין רהיטים, לדוגמא)

♦ מסרב ללכת יחף בחוץ

♦ נמנע מתנועה – נדנדות, טיפוס על סולם או עץ- מפחד להתנתק מהקרקע

♦ סובל מתגיות בחולצה מסוימת או מסרב לגרוב גרביים בגלל התפרים או אחיזה רופפת

♦ נבהל מרעשים, נביחת כלב, משאית זבל, צלצול בדלת…

♦ נגעל למראה מאכלים מסוימים ולא מוכן שיתערבבו על הצלחת

♦ כל פעילות חייבת להיות בדיוק כמו שהוא רוצה או כלום. 

♦ מתלונן על ריחות רעים במקומות באופן קבוע – לדוגמא, נמנע משימוש בשירותים ציבוריים

♦ נראה מסורבל בהליכה/דילוג/ריצה

♦ סוגר את האוזניים בכפות הידיים כשיש רעשים מתמשכים

♦ לעיתים קרובות הולך על קצות האצבעות

♦ מדווח על כאב שצורב בעיניים מהאור בחוץ

♦ מדבר דיבור אינסופי (עלול להעיד על בהלה, פחד, קושי אודיטורי, וסטיבולרית, חרדה ועוד)

♦ נמנע מלצאת למקומות ציבוריים או מתפרק לגמרי באמצע (סופרמרקט עם תאורת פלורסנט או רעשים לא צפויים, מוזיקה והרבה אנשים)

♦ חוזר על אותן שאלות לקראת כל אירוע, רוצה לשמוע שוב ושוב על רצף הפעולות

♦ מתעקש על בגד מסויים – לא לובש מעיל בחורף/כן לובש סוודר בקיץ

♦ מחפש ריגושים פיזיים – דגדוגים וחיבוקים חזקים

♦ דוחס אוכל לפה, מתקשה ללעוס

♦ קושי במוטוריקה עדינה כמו גזירה או השחלת חרוזים

♦ לא מצליח להירגע אחרי יום מלא פעילות

♦ מתקשה להירדם לבד, לא עייף או נרדם

♦ מתקשה במעבר חלק בין פעילות אחת לאחרת

♦ נראה נסער, צריך זמן ארוך יותר מילדים אחרים כדי להירגע

 

אם התלונות והקשיים הם סביב נושאים קבועים ובזמנים קבועים בשגרה – יכול להיות שאתם מתמודדים עם קשיים בעיבוד חושי.

 

 

אם זיהיתם כמה מהסימנים לקשיים בעיבוד החושי - מה עושים? 

  • גשו לאחד מכוני התפתחות הילד בקופת חולים ותבקשו לעבור אבחון מסודר.
  • תפנו להתייעצות במרכזי התפתחות הילד, שתפו את רופא המשפחה, דברו על זה בקבוצות הורים.
  • תטילו ספק.
  • אם יש לכן הרגשה של חוסר דיוק- של תשובות לא ברורות, לא מדויקות – צאו לחפש אותן..
  • אל תסתפקו בחוות דעת אחת.
  • תנהלו יומן ותרשמו בו במשך חודש כל התנהגות, פעילות, ודיווחים על הילד.ה.
  • תעשו שיעורי-בית ותדעו מונחים בנושא (שלא תצאו מבוהלים ועם כאב ראש מרוב לנסות להבין את המושגים של האבחונים- הייתי שם).
  • ידע זה כח. זה מקצר תהליכים. זה יעזור לכם להפיק את המקסימום עבור הילד.ה.
  • תבואו מוכנים לשאול שאלות קשות.
  • אחרי האבחון, תצאו כמוני לדרך מסקרנת, מטלטלת, יצירתית ומורכבת – שבה כל פתרון חדש הוא אוויר לנשימה.

גם הגננת, הבייביסיטר וסבא-סבתא ישמחו לקרוא את זה... שתפו גם אותם

Facebook
WhatsApp
Telegram